אתגר עצי הפיקוס

על ההאקתון

עצי הפיקוס הם חלק מהנוף ומהזהות של תל אביב-יפו, מקור לצל, חמצן ויופי טבעי במרחב העירוני. אך הפגות - הפירות הקטנים והדביקים, יוצרות מפגע סביבתי ותשתיתי משמעותי: רחובות מלוכלכים, משיכת עטלפים ויונים, עלויות ניקיון גבוהות, נזק לתשתיות ולרכוש תושבים פרטי. תופעת ההפריה בין עצי הפיקוס לצרעות ההאבקה היא מערכת אקולוגית טבעית ורחבת־תפוצה בעולם, והיא קיימת באזורים רבים שבהם פיקוסים מקומיים ומיני צרעות ייעודיות חיים יחד. בישראל, ובעיקר בתל אביב-יפו שבה כ-6,000 עצי פיקוס במרחב הציבורי, המערכת הטבעית הזו קיבלה אופי ייחודי, שילוב בין מיני עצי פיקוס לבין תנאי האקלים העירוניים יצר דפוסי פרי מאסיביים ועונתיים שאינם מוכרים באותה עוצמה ברבים מהמרחבים העירוניים האחרים בעולם. כך נוצר מצב שבו יחסי הגומלין הטבעיים בין העץ לצרעה מייצרים אתגר עירוני משמעותי הדורש פתרונות חדשניים ובר־קיימא. המוקד העירוני מקבל מעל 1,000 קריאות שירות בשנה בנושא הפיקוסים, כאשר 49% מהן בגין נזקי שורשים למדרכות ותשתיות, ו-33% בגין לכלוך מפגות. העלות השנתית הישירה לטיפול במפגעים אלו מוערכת במיליוני שקלים, כולל ניקיון אינטנסיבי, תיקוני תשתיות וטיפול בשורשים פוגעניים. האתגר: איך ניתן לנטרל או לשבש באופן מבוקר את תהליך ההפריה בין הפיקוס לצרעה, כך שהעץ יישאר בריא והמערכת האקולוגית סביבו לא תיפגע? פרדס גולדברג, גני יהושע בתאריך 22-23.11.26